יומני היקר,
אני נחום מיבש גלעד.
היום הגענו לישראל אחר החיפוש למושיע ופגשנו את אנשיי העם.
סיפרנו להם את סיפורנו והם התחילו לרחם עלינו ואפילו בכו, אם אתם שואלים יש פה בעיה לאנשים הם כל כך רגשים.
ואז סוף סוף הגיע שאול המלך. אני מיד רצתי לדבר איתו אבל הוא התעלם ממני ממש בחוצפה!.
והוא התחיל לדבר עם אנשי עמו, הם דיברו איתו על אנשי וכמה מסכנים אנחנו. שמחתי בגלל שחשבתי שהוא ישתכנע ורצתי לדבר איתו:" אתה מסכים? ואמרתי בלב פליז פליז".
הוא ענה:" כן אני מיד אנסה לגיס את העם לתקוף את אנשי נחש העמוני".
הוא אמר לנו:" חכו בהיכל העיר, אני בנתיים אנסה לגייס את העם".
אני כמו דבריו הלכתי אני וכל עמי להיכל העיר ונמנמתי שם וחשבתי איך שאול יוכל לגייס את העם.
באותו זמן שאול המלך חשב על תוכניתו לגייס את העם.
הוא הציע להתחיל איום כלכלי על השבטים האחרים בזה שיחתוך בקר לחתיכות וישלח לדרך שליחים. כל חתיכה תגיע לשבט אחר והשליחים יגידו למקבלי הבקר:" אם לא תשתתפו במלחמה זאת, כך אעשה לכל הבקר שלכם".
כמובן שהאיום הצליח וכל השבטים התגיסו לקרב נגד הנחש העמוני.
בנתיים בדמותו של נחום מיבש גלעד.
התעוררתי משנתי והלכתי לשאול את שאול מה קורה.
(שאול זורק חרב לקיבונו של נחום).
מה אתה עושה!
שאול עונה:"אנחנו יוצעים למלחמה עם הנחש העמוני בבוקר, אתה לא יודע כמה הצלחה זה היה עם גיוס העם למלחמה?
אספנו כשלוש מאות אלף ושלושים אלף חילים!
התרגשתי מיד וקראתי לכל עמי מהיכל העיר לבוא ולהצטרף לשלוש מאות אלף ושלושים אלף חילים וכולם כל כך התרגשו.
וכך כמו דבריו של שאול התמקמנו במחנה ליד ארמונו.
וכך שאול צועק:"להסתער!"
בעודנו מחולקים לשלוש קבוצות המכות את מבצרו של נחש העמוני.
לאחר כמה רגעים נצחנו ונכנסנו למבצרו ושם רעינו את עמון מפוחד ומתחנן לרחמים.
והכינו בו עד הצוהוריים.
והתמלאתי תחושת נצחון ומאז הכול חזר לגידרו.
אני נחום מיבש גלעד.
היום הגענו לישראל אחר החיפוש למושיע ופגשנו את אנשיי העם.
סיפרנו להם את סיפורנו והם התחילו לרחם עלינו ואפילו בכו, אם אתם שואלים יש פה בעיה לאנשים הם כל כך רגשים.
ואז סוף סוף הגיע שאול המלך. אני מיד רצתי לדבר איתו אבל הוא התעלם ממני ממש בחוצפה!.
והוא התחיל לדבר עם אנשי עמו, הם דיברו איתו על אנשי וכמה מסכנים אנחנו. שמחתי בגלל שחשבתי שהוא ישתכנע ורצתי לדבר איתו:" אתה מסכים? ואמרתי בלב פליז פליז".
הוא ענה:" כן אני מיד אנסה לגיס את העם לתקוף את אנשי נחש העמוני".
הוא אמר לנו:" חכו בהיכל העיר, אני בנתיים אנסה לגייס את העם".
אני כמו דבריו הלכתי אני וכל עמי להיכל העיר ונמנמתי שם וחשבתי איך שאול יוכל לגייס את העם.
באותו זמן שאול המלך חשב על תוכניתו לגייס את העם.
הוא הציע להתחיל איום כלכלי על השבטים האחרים בזה שיחתוך בקר לחתיכות וישלח לדרך שליחים. כל חתיכה תגיע לשבט אחר והשליחים יגידו למקבלי הבקר:" אם לא תשתתפו במלחמה זאת, כך אעשה לכל הבקר שלכם".
כמובן שהאיום הצליח וכל השבטים התגיסו לקרב נגד הנחש העמוני.
בנתיים בדמותו של נחום מיבש גלעד.
התעוררתי משנתי והלכתי לשאול את שאול מה קורה.
(שאול זורק חרב לקיבונו של נחום).
מה אתה עושה!
שאול עונה:"אנחנו יוצעים למלחמה עם הנחש העמוני בבוקר, אתה לא יודע כמה הצלחה זה היה עם גיוס העם למלחמה?
אספנו כשלוש מאות אלף ושלושים אלף חילים!
התרגשתי מיד וקראתי לכל עמי מהיכל העיר לבוא ולהצטרף לשלוש מאות אלף ושלושים אלף חילים וכולם כל כך התרגשו.
וכך כמו דבריו של שאול התמקמנו במחנה ליד ארמונו.
וכך שאול צועק:"להסתער!"
בעודנו מחולקים לשלוש קבוצות המכות את מבצרו של נחש העמוני.
לאחר כמה רגעים נצחנו ונכנסנו למבצרו ושם רעינו את עמון מפוחד ומתחנן לרחמים.
והכינו בו עד הצוהוריים.
והתמלאתי תחושת נצחון ומאז הכול חזר לגידרו.
