יום רביעי, 21 בדצמבר 2016

טקסט טיעון: עונשו של שאול.



שאול קיבל עונש משמואל שהוא יתפטר מתפקידו כמלך.
 לדעתי דרך פעולה זאת היא מוצדקת ונכונה מהסיבות הבאות:.


ראשית, התנהגותו של שאול אינה הולמת והוא לא מציית לדבריו של שמואל  וה'.
כיוון שהוא מפר את דבריו של שמואל פעם אחר פעם ולא לומד לקח. 
פעם ראשונה, הוא הפר את דבריו של שמואל בזה שלא חיכה לו להקרבת הקורבן.
פעם שנייה, הוא לא ציית לפקודתו של שמואל להרוג כל דבר חי בעמלק.
וזה מראה שהתנהלותו כמלך בעתיד לא תהיה נכונה. בנוסף הוא לא יקשיב לדברי אדוני.
לדוגמה, אחרי
ששאול הבין שהוא לא עומד להיות מלך הוא קרע את מיעלו של שמואל.


שנית, שאול מתנהג בצורה רחמנית שלא תואמת את תפקידו כמלך.
כלומר, שאול התנגד להרוג את כל החי והוא ריחם על הקיני.
ואני חושב שבתור תפקידו כמלך הוא יקבל החלטות רעות בגלל רחמנותו.
למשל, שאול רחם על אגג ולא הרג אותו כמו שציווה עליו שמואל.


לסיכום, לאור הנימוקים הנ"ל אפשר להבין שהחלטתו של שמואל לא לאפשר לשאול להיות מלך היא החלטה טובה ונבונה.
כי: התנהגותו של שאול אינה הולמת והוא רחמן וזה לא ראוי בתור מלך.



(:

השיחה בין שאול לשמואל





(שמואל קורא בקול רם לשאול):"הי שאול!"
שאול:"כן מה המצב".
שמואל:"אדוני שלח אותי אליך כדי לתת לך משימה."
שאול:"כן מה היא?! שאול קורא בהתלהבות.
שמואל:"אתה תילך ותכה את עמלק כי אני עוד זוכר מה הם עשו בעלייתנו ממצרים.
ותקשיב טוב אתה לא תרחם על אף איש שם, ותהרוג את כל המשק ואת כל האנשים.
לאחר ששאול חוזר מהקרב עם עמלק:
שאול:" עשית כל מה שאדוני ביקש."
שמואל: כן? אז מה הוא קול הצאן שאני שומע?
שאול:זה מעמלק אבל זה העם שריחם על הצאן והבקר,לגמרי לא אני. זה בשביל לזבח אותם לאדוני.
שמואל:תפסיק. עכשיו תקשיב ותשמע מה אדוני אמר לי.
שאול: כן כן תדבר.
שמואל: בכלל לא עשיתה מה שאלוהים אמר.
שאול: דווקא כן, הבאתי את אגג מלך עמלק והחרמתי את העם.
שמואל: נמאסת על אלוהים ונמאס לו שתהיה מלך.
שאול: אבל הקשבתי לעם. בבקשה תסלח ובוא איתי להשתחוות לאדוני.
שמואל לא אבוא להשתחוות איתך כי לא הקשבתה לאדוני.
שאול קורע את מעילו של שמואל.
שמואל: כמו שקרעת את מעילי כך אדוני קרע אותך מהמלכות.
שאול:חטאתי אבל בבקשה תסלח לי ותבוא איתי להשתחוות לאדוני.





יום חמישי, 8 בדצמבר 2016

שאול זהו זה עברת את הגבול!



יומני היקר,
שמי שמואל.
היום הגיעו אלי שלושה נציגים של שאול הם אמרו:"שאול מבקש שתבוא לגלגל כדי שתוכל להקריב את הקורבן לקראת מלחמתנו נגד הפלישתים."
אני אמרתי:" איזו בושה! בחור של ממש זה שאול, התעצל כל כך להגיע אלי, בושה!
בסדר אגיע תוך שבעה ימים לגלגל." עניתי לנציגי שאול.


לאחר שבעה ימים.
הגעתי לגלגל מלא ביטחון ושמחה לקראת הקרב.
אבל אז קיבלתי שוק (הלם) כשראיתי את שאול מקריב את הקורבן בלעדי.
צעקתי אליו" מה עשית?! לא חיכית לי!"
הוא ענה:" לא היתה לי בררה אנשי התחילו לאבד בי אמון, ואפילו ראיתי אחדים מנסים לברוח מהקרב.
בגלל שאיבדו בי אמון, וחשבו שאני מנסה לברוח מהקרב."
כעסתי נורא, פשוט התאכזבתי שבכזה מלך בחרו לעם ישראל, ואני חושב שמלך אחר יתאים יותר לארץ.
וכך עניתי לו: אלוהים יחפש מלך אחר, שעושה לפי לבו. אתה לא מתאים יותר לתפקידך כמלך.
ואפילו אם תנצח את הקרב, אלוהים לא יראה בך אחר ממפר את כללי אדוני."

יום רביעי, 7 בדצמבר 2016

שמואל לאן הלכתה?!

יומני היקר,
שמואל מתחיל לאכזב אותי. אני מתחיל לחשוב שהוא בכלל לא יבוא. מי צריך אותו?
טוב אין פלא הוא מלך ישראל, אני מחכה שהוא יראה את אנשיו כל כך מאוכזבים וצריכים מנהיג.
אני חושב שהפלשתים ימצאו אותנו לפני שמואל אפילו.
בסדר אני צריך להחליט, אם להתחיל את הקרבת הקורבן לפני שהוא יבוא או לחכות לו?
אני חושב שחשיבה על שתי נימוקים למה כדאי לחכות לו ועוד שתי נימוקים למה לא לחכות לו. יעזרו מאוד.
נימוק ראשון למה כדאי לא לחכות לו: הפלשתים יוכלו למצוא אותנו במוקדם או במאוחר לא מוחנים בזמן שאנחנו מחכים לשמואל ובכך שנמתין לו אנחנו נסתכן.
נימוק שני: אנחנו כנראה נגווע ברעב עוד לפני ששמואל יגיע אספקת המזון הולכת ומדלדלת.
נימוק ראשון למה לחכות לו: אדוני בטח יכעס מאוד אם לא נחכה לשמואל להקרבת הקורבן.
נימוק שני: בטח גם שמואל יכעס מאוד והוא יהרוג חלק מהעם שלא סמך עליו.

יום רביעי, 30 בנובמבר 2016

מצאנו מושיע!

יומני היקר,
אני נחום מיבש גלעד.
היום הגענו לישראל אחר החיפוש למושיע ופגשנו את אנשיי העם.
סיפרנו להם את סיפורנו והם התחילו לרחם עלינו ואפילו בכו, אם אתם שואלים יש פה בעיה לאנשים הם כל כך רגשים.
ואז סוף סוף הגיע שאול המלך. אני מיד רצתי לדבר איתו אבל הוא התעלם ממני ממש בחוצפה!.
והוא התחיל לדבר עם אנשי עמו, הם דיברו איתו על אנשי וכמה מסכנים אנחנו. שמחתי בגלל שחשבתי שהוא ישתכנע ורצתי  לדבר איתו:" אתה מסכים? ואמרתי בלב פליז פליז".
הוא ענה:" כן אני מיד אנסה לגיס את העם לתקוף את אנשי נחש העמוני".
הוא אמר לנו:" חכו בהיכל העיר, אני בנתיים אנסה לגייס את העם".
אני כמו דבריו הלכתי אני וכל עמי להיכל העיר ונמנמתי שם וחשבתי איך שאול יוכל לגייס את העם.
באותו זמן שאול המלך חשב על תוכניתו לגייס את העם.
הוא הציע להתחיל איום כלכלי על השבטים האחרים בזה שיחתוך בקר לחתיכות וישלח לדרך שליחים. כל חתיכה תגיע לשבט אחר והשליחים יגידו למקבלי הבקר:" אם לא תשתתפו במלחמה זאת, כך אעשה לכל הבקר שלכם".
כמובן שהאיום הצליח וכל השבטים התגיסו לקרב נגד הנחש העמוני.
בנתיים בדמותו של נחום מיבש גלעד.
התעוררתי משנתי והלכתי לשאול את שאול מה קורה.
(שאול זורק חרב לקיבונו של נחום).
מה אתה עושה!
שאול עונה:"אנחנו יוצעים למלחמה עם הנחש העמוני בבוקר, אתה לא יודע כמה הצלחה זה היה עם גיוס העם למלחמה?
אספנו כשלוש מאות אלף ושלושים אלף חילים!
התרגשתי מיד וקראתי לכל עמי מהיכל העיר לבוא ולהצטרף לשלוש מאות אלף ושלושים אלף חילים וכולם כל כך התרגשו.
וכך כמו דבריו של שאול התמקמנו במחנה ליד ארמונו.
וכך שאול צועק:"להסתער!"
בעודנו מחולקים לשלוש קבוצות המכות את מבצרו של נחש העמוני.
לאחר כמה רגעים נצחנו ונכנסנו למבצרו ושם רעינו את עמון מפוחד ומתחנן לרחמים.
והכינו בו עד הצוהוריים.
והתמלאתי  תחושת נצחון ומאז הכול חזר לגידרו.



יום רביעי, 23 בנובמבר 2016

הצילו! אנשי יבש גלעד בצרה!



יומני היקר.
היום ביקר אותנו איש מוזר שנראה ממש כמו נחש ואיזה קטע שמו נחש העמוני.
אבל אז הוא התחיל לאיים עלינו הוא אמר שהוא יהרוג את כולנו, כעסתי נורא, הלכתי מיד להתייעץ עם חוכמי השבט.
חוכמי השבט הציעו שניכנע בצער בנוסף הם אמרו שמשהוא צריך ללכת לארמונו לבקש ברית. מיד התנדבתי אבל  גם התמלאתי פחד, התחלתי ללכת לכיון ארמונו. נכנסתי וראיתי אותו הוא אמר:" מה אתה רוצה?"
אמרתי:" ברית בבקשה!"  הוא ענה:" כן אבל רק אם אנקר את עין ימין לכל אנשיך!"
מיד רצתי לבשר את הבשורה לבני עמי בדרך התמלאתי פחד ורעד. כשהגעתי כולם התחילו  להיכנס לפניקה עד שמשהוא הציע: נבקש פסק זמן ונחפש מושיע. רעיון מעולה קול אחד נשמע ועוד אחד ועוד אחד.  
ביקשנו מהנחש העמוני לאפשר לנו לחפש מושיע והוא הסכים לנו לחפש מושיע בשבע ימים.
וכולם התמלאו רגש שהכול יהיה בסדר ונצא מזה וכך התחלנו לחפש.
עד שהגענו לארץ  ישראל.