(שמואל קורא בקול רם לשאול):"הי שאול!"
שאול:"כן מה המצב".
שמואל:"אדוני שלח אותי אליך כדי לתת לך משימה."
שאול:"כן מה היא?! שאול קורא בהתלהבות.
שמואל:"אתה תילך ותכה את עמלק כי אני עוד זוכר מה הם עשו בעלייתנו ממצרים.
ותקשיב טוב אתה לא תרחם על אף איש שם, ותהרוג את כל המשק ואת כל האנשים.
לאחר ששאול חוזר מהקרב עם עמלק:
שאול:" עשית כל מה שאדוני ביקש."
שמואל: כן? אז מה הוא קול הצאן שאני שומע?
שאול:זה מעמלק אבל זה העם שריחם על הצאן והבקר,לגמרי לא אני. זה בשביל לזבח אותם לאדוני.
שמואל:תפסיק. עכשיו תקשיב ותשמע מה אדוני אמר לי.
שאול: כן כן תדבר.
שמואל: בכלל לא עשיתה מה שאלוהים אמר.
שאול: דווקא כן, הבאתי את אגג מלך עמלק והחרמתי את העם.
שמואל: נמאסת על אלוהים ונמאס לו שתהיה מלך.
שאול: אבל הקשבתי לעם. בבקשה תסלח ובוא איתי להשתחוות לאדוני.
שמואל לא אבוא להשתחוות איתך כי לא הקשבתה לאדוני.
שאול קורע את מעילו של שמואל.
שמואל: כמו שקרעת את מעילי כך אדוני קרע אותך מהמלכות.
שאול:חטאתי אבל בבקשה תסלח לי ותבוא איתי להשתחוות לאדוני.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה